מדריך
כתיב מלא: מתי מוסיפים ו׳ ו-י׳
בטקסט בלי ניקוד כותבים בכתיב מלא: מוסיפים וי״ו ויו״ד כדי שיהיה קל לקרוא. בפשטות: וי״ו לצליל o ו-u (תוכנה, שולחן), יו״ד לצליל i ברוב המקרים (סיפור, תיקון), והכפלת וי״ו ויו״ד כשהן עיצוריות באמצע מילה (תקווה, עניין). את הכללים המלאים קבעה האקדמיה ללשון העברית.
- עודכן:
- הכלים עובדים בדפדפן, הטקסט לא נשלח
- חינם, בלי הרשמה
הכללים העיקריים
| כלל (בפישוט) | חסר | מלא |
|---|---|---|
| וי״ו לתנועת o ו-u | תכנה, שלחן | תוכנה, שולחן |
| יו״ד לתנועת i (ברוב המקרים) | ספור, תקון | סיפור, תיקון |
| בלי יו״ד כשאחרי ה-i יש שווא נח | משפט, שמלה (ולא מישפט) | |
| הכפלת וי״ו עיצורית באמצע מילה | תקוה | תקווה |
| הכפלת יו״ד עיצורית באמצע מילה | ענין | עניין |
בפישוט; לכל כלל יש פרטים וחריגים בהחלטות האקדמיה.
מתי בכל זאת כתיב חסר
- בטקסט מנוקד (שירה, ספרי ילדים, תפילה) כותבים בכתיב חסר, כי הניקוד מראה את התנועות.
- בשמות פרטיים ובשמות מוסדות יש שמשמרים כתיב מסורתי.
ניקוד וכתיב
כשמסירים ניקוד מטקסט מנוקד, הכתיב נשאר חסר. לכן טקסט שהוסר ממנו ניקוד נראה לפעמים "חסר" אותיות. זה לא באג, אלא הבדל בין שתי מערכות כתיב.
שאלות נפוצות
תשובות קצרות לשאלות שחוזרות על עצמן.
תוכנה או תכנה?
בכתיב מלא (בלי ניקוד): תוכנה. תכנה נכתב רק עם ניקוד.
שירות או שרות?
שירות, עם יו״ד, בטקסט בלי ניקוד.
מה עושים עם "אמא" ו"אימא"?
שתי הצורות קיימות בשימוש. האקדמיה מתירה כתיב עם יו״ד לפי כללי הכתיב המלא; כדאי לבחור אחת ולהיות עקביים.
מקורות
המידע כללי ומבוסס על החלטות האקדמיה ללשון העברית ועל מקורות שמופיעים בעמוד, כפי שנבדקו ב-29 בספטמבר 2026. זה אינו ייעוץ משפטי או בנקאי.